הכתובה – מסמך משפטי ומחייב.
רבים מהזוגות הנישאים אינם מייחסים לכתובה משמעות אמתית מלבד חלק מהטכס הדתי של ברית הנישואין. אולם יש לדעת, כי הכתובה הינה חוזה לכל דבר ועניין והאמור בו מחייב את הצדדים, במיוחד את הבעל, בכל הנוגע לתשלום פיצוי כספי לאשה בעת הגירושין.
למעשה, בכתובה מתחייב הבעל כלפי אשתו המיועדת, כי הוא יזון, יפרנס ויכבד אותה, וככל שקשר הנישואין ביניהם יפקע כתוצאה מגירושין, הרי שיפצה אותה בסכום הנקוב בכתובה.
הרציונל העומד מאחורי הכתובה הוא להבטיח מחד שהבעל לא ימהר לגרש את אשתו, בעודו יודע כי יהיה עליו לשלם מחיר בשל כך, וכן להבטיח כי האישה תוכל להמשיך בחייה עם סכום כסף שיסייע בידה בתחילת הדרך.
ברם, בימינו הולכים ומתמעטים פסקי הדין של בתי הדין הרבניים בהם מחויבים בעלים בכתובת נשותיהם בעת הגירושין. לא אחת רואה בית הדין הרבני בכספים שקיבלה האישה במסגרת חלוקת הרכוש ואיזון המשאבים בין הצדדים כתשלום על חשבון כתובתה ובכך למעשה מתייתר הצורך שהבעל ישלם לאשה גם בגין הכתובה. כמו כן נהוג בהסכמי גירושין שהאישה מוחלת על זכאותה לכתובה.
אולם חרף האמור לעיל, ניהול לא מושכל של תיק גירושין עלול להוביל בסופו של דבר לחיוב הבעל בסכום הנקוב בכתובה ו/או בסכום אחר שייקבע ע”י בית הדין הרבני, על חשבון הכתובה.