מזונות ילדים

החובה לזון ילדים מוטלת על האב מכוח דינו האישי, הדין העברי, לדאוג ולפרנס את ילדיו מיום להיוולדם ועד בהגיעם לגיל 18.

אב יהודי חייב במזונות ילדיו אף אם אין לו כל הכנסה שהיא ו/או שהוא עצמו מתקיים אך בקושי מקצבה כלשהי.

מזונות ילדים כוללים את כל צרכיהם הבסיסיים, כגון: אוכל, לבוש, חינוך, רפואה וכו’ וכן הוצאות מדורם.

ע”פ פסיקת בית המשפט, על אב לשלם הוצאות מדור בגובה 30% מהוצאות המדור כאשר מדובר בילד אחד, 40% כאשר מדובר ב-2 ילדים ו-50% כאשר מדובר ב-3 ילדים ויותר). כן מחויב האב לשלם בגין טיפול בילדיו בהיותם “קטני קטנים” וזקוקים לטיפול ולהשגחה תמידיים, בין אם ע”י האם ובין אם ע”י איש מקצוע מטעמה, דוגמת מטפלת וכיו”ב.

מעבר לכך קיימים מזונות “מדין צדקה” שאינם צרכים הכרחיים לחייהם של הילדים אולם ככל שאלו התרגלו וקיבלו אותם בתקופת חייהם המשותפים של הוריהם וככל שהאב יכול להמשיך ולממן אותם – אזי חובה עליו להמשיך ולשלם בגינם. דוגמה למזונות מדין צדקה: טיולים, שיעורים פרטיים, חוגים וכיו”ב.

לא אחת נוהג בית המשפט לחלק בין ההורים את מזונות דין הצדקה בחלקים שווים ורואה באם כמי שהינה חבה במחצית העלות, בכפוף כמובן להכנסותיה ובהנחה שאלו מספיקות לה די והותר והיא יכולה כאמור לשלם אף בגין מחצית מהוצאות “דין הצדקה”.

בכל הנוגע להוצאות חינוך, הרי שיש להפריד בין גן ציבורי המופעל ע”י העירייה והמסתיים בשעות הצהריים המקובלות לבין צהרון ו/או מעון יום ארוך המשמש בעיקר את האם לצרכיה, לטובת יציאתה לעבודה. בעוד שהחובה לשלם בגין שכר הלימוד של הגן מוטל בעיקרו על האב, הרי שהוצאות הצהרון בדרך כלל יתחלקו בין ההורים מחצה על מחצה.

פסק דין למזונות לעולם אינו סוגר את הדלת בפני אפשרות לתביעת מזונות חדשה בעתיד – להגדלתם ו/או להפחתתם. בכל אחד מהאפשרויות יש לבחון את המקרה לגופו, כאשר בתי המשפט קבעו הלכות ברורות אימתי יכול כל אחד מההורים לתבוע את זולתו בגין הגדלת המזונות ו/או הפחתתם.

לקביעת פגישת ייעוץ בנושא מזונות ילדים צלצלו כבר עכשיו:

08-6444166