סוגי צוואות
חוק הירושה, התשכ”ה-1965, מציין ארבעה סוגי צוואות שונים.
הסוג הראשון של הצוואות הוא הצוואה בכתב יד.
זו צוואה שנערכת ע”י המצווה בעצמו, ונכתבה בכתב ידו שלו, כאשר היא תישא תאריך עשייתה וכמובן חתימתו של המצווה. ישנה חשיבות רבה, כי הצוואה בכתב יד תיכתב כולה ע”י המצווה. על מנת לאשרר צוואה כזו חובה, כי שלושת התנאים – שתהיה כתובה כולה בכתב ידו של המצווה, נושאת תאריך בכתב ידו של המצווה וחתומה בחתימתו – יתמלאו כולם.
הסוג השני של הצוואות הוא הצוואה בעל פה.
כאשר אדם מצוי במצב קשה, הנוטה למות (או שכך הוא נחזה לחשוב) רואים כ”שכיב מרע”. בנסיבות הקשות המצדיקות זאת, רשאי אותו אדם לצוות בעל פה בפני שני עדים השומעים צוואתו, כיצד הוא מבקש לחלק את עזבונו לאחר מותו הקרוב. למעשה בין כל סוגי צוואות סוג זה, הינו חריג שכן הצוואה לא נעשית בכתב, המצווה אינו רואה את צוואתו ומקל וחומר שאינו חותם עליה.
זקוקים לייעוץ בנושא הצוואות? צלצלו אלינו עוד היום:
08-6444166
הצוואה למעשה נלמדת מאותם עדים ששהו לצדו של המצווה ושמעו ממנו בצורה בלתי תלויה אודות רצונו האחרון. מאחר וקיים חשש שמא צוואה שבעל פה תיכשל במימוש רצון המנוח בשל אי הבנה מלאה של דבריו וכוונתו, נקבעו בחוק הירושה אי אילו דרישות ותנאים שבלעדיהם אין קיום ותוקף משפטי מחייב לאותה צוואה שבעל פה.
ע”י כך ביקש המחוקק לצמצם עד כמה שניתן את התופעה של “צוואת בעל פה של שכיב מרע” תוך עידוד האנשים הרוצים בכך, להקדים ולערוך צוואתם באחת הצורות האחרות המוזכרות במאמר זה.
הסוג השלישי של הצוואות הוא הצוואה בעדים.
בין כל סוגי צוואות זהו, אולי הסוג השכיח והמוכר ביותר, בו אדם חותם על צוואתו שבכתב בפני שני עדים לאחר שהצהיר בפניהם כי זוהי צוואתו האחרונה וזו תישא את תאריך חתימתו וחתימתם של שני העדים. דרישה זו נועדה כדי להוכיח כי עסקינן בצוואה ולא ברשימה אקראית שערך לעצמו המצווה, ושהמצווה ידע והבין משמעות עריכתה וחתם עליה בפני עדים.
אין כל חובה כי צוואה זו תהיה בהכרח מודפסת או בכתב יד, בעברית או בשפה זרה, על גבי נייר או חומר אחר, חתומה בחתימה מלאה ומוכרת או בטביעת אצבע/סימון/ר”ת וכו’. כאן המקום לציין, כי יורש, פסול דין וקטין אסורים לשמש כעדים לעשיית צוואה.
הסוג הרביעי והאחרון בין כל סוגי צוואות הוא הצוואה בפני רשות.
צוואה זו נעשית למעשה על ידי כך שהמצווה אומר בעל פה בפני בעל תפקיד המוגדר לכך בחוק, דוגמת שופט בבית המשפט ו/או הרשם לענייני ירושה ו/או חבר בבית דין דתי, או בהגשת דבריי צוואתו בכתב על ידי המצווה עצמו, לידי אותו בעל תפקיד. יודגש, כי ע”פ החוק גם עו”ד שהינו נוטריון יראו בו כשופט לצורך עשיית צוואה בפני רשות.
למען הסר ספק, מודבר ברשימה “סגורה” של צורות לעשיית צוואה, כלומר, על פי סעיף 18 לחוק הירושה, אין עוד צורה אחרת בה ניתן לעשות צוואה זולת הצורות המנויות לעיל.
לאחר שאדם ערך צוואתו בכתב יד ו/או צוואה בעדים, רשאי הוא להפקידה אצל הרשם לענייני ירושה במחוז בו הנו מתגורר.
כאן המקום להדגיש, כי כל עוד המצווה בין החיים, הוא ורק הוא יכול להפקיד את הצוואה אצל הרשם לענייני ירושה אשר ממונה מטעם המדינה על שמירת הצוואות אשר הופקדו אצלו. עוד יצויין, כי כל עוד המצווה בין החיים תישמר צוואתו בסוד ותהא גלויה לבעל עניין רק לאחר פטירת המצווה (או אז תקום חובה כלפי אדם המחזיק בצוואתו, למשל עורך הדין שערך את הצוואה, להפקיד באופן מיידי את הצוואה שבידיו, עם היוודע לו דבר מותו של המצווה).
כפי שצויין לעיל, הדוגמא הרווחת והשכיחה ביותר כיום היא עשיית צוואה בעדים, בה המצווה מוסר לעורך הדין כיצד הוא מעוניין לחלק את רכושו לאחר מותו, ועורך הדין מכין צוואה מודפסת בהתאם, אשר לאחר שהמצווה קרא אותה ו/או שזו הוקראה לו, אישר את תוכנה וחתם עליה בפני שני עדים כשרים.
עם זאת, כדי למנוע בעיות שיצוצו בעתיד לאחר שהמצווה ילך לעולמו, רצוי מאד לוודא כי עורך הדין אשר אמור להכין את הצוואה, מנוסה דיו ומכיר היטב את דרישות החוק לצורך עשיית צוואה.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. לצורך קבלת ייעוץ משפטי, לרבות המלצות וחוות דעת מקצועית, ניתן ליצור קשר עם המשרד ולקבוע פגישת ייעוץ ללא כל התחייבות.
לקביעת פגישת ייעוץ בנושא עריכת צוואות, סוגי צוואות צלצלו:
08-6444166