דמי הבראה
דמי הבראה הינם תשלום שעל מעסיק במדינת ישראל לשלם לעובדיו, וזאת מכח צו הרחבה ו/או מכח הסכם קיבוצי רלוונטי (או ע”פ חוזה העסקה אישי).
ההסכם הקיבוצי הכללי בדבר תשלומי הבראה קובע מהו שיעור סכום ההבראה לו זכאי העובד בעבור כל יום הבראה ולכמה ימי הבראה זכאי העובד (בהתאם לוותק).
צו ההרחבה בדבר כספי ההבראה החיל את הוראות ההסכם הקיבוצי על כלל המשק כך שכל המעסיקים במדינת ישראל חייבים בתשלום כספי הבראה לעובדיהם על פי הוראות ההסכם הקיבוצי. לעובד במשרה חלקית ישולם סכום באופן יחסי בהתאם לחלקיות משרתו בפועל.
בכל הנוגע להיעדרות ממקום העבודה, הרי שיש היעדרות הצוברת ותק בכל הנוגע לזכאות לדמי הבראה ויש היעדרות שלא. להלן נמנה את סוגי ההיעדרות אל מול צבירת הותק לצורך קבלת דמי הבראה ע”פ צו ההרחבה: חופשת לידה (בהתאם לתקופה הקבועה בחוק, הן החלק הראשון שבתשלום המוסד לביטוח לאומי והן החלק השני שאינו בתשלום) צוברת ותק בכל הנוגע לזכאות לתשלומי הבראה.
בימי חופש בהתאם לחוק חופשה שנתית נצברים הימים והותק לצורך חישוב זכאות לדמי הבראה. בימי חל”ת (חופשה ללא תשלום) העובד אינו מקבל שכר מהמעסיק וימים אלו אינם נחשבים לימי עבודה בכל הנוגע לחישוב זכאותו של העובד לדמי הבראה. בימי מחלה (עם הצגת אישור רפואי כנדרש) זכאי העובד לדמי מחלה וכן נצברים הימים והותק לצורך חישוב זכאות דמי הבראה.
בשמירת הריון הנושא מורכב. על פי חוק עבודת נשים דין תקופת שמירת הריון (שבגינה העובדת זכאית לדמי מחלה) כדין מחלה על כל המשתמע מכך. משכך, תקופת זו של שמירת הריון צוברת ותק בכל הנוגע לזכאות לדמי הבראה.
זקוקים לייעוץ בנושא דמי הבראה? צלצלו אלינו עוד היום:
08-6444166
ברם, דין תקופה של שמירת הריון שבגינה העובדת זכאית דווקא לתשלום מאת המוסד לביטוח לאומי, לעניין צבירת ותק לצורך קבלת תשלום הבראה, טרם הוכרע בצורה ברורה וחד משמעית ע”י בתי הדין לעבודה, ובעניין זה ניתנו בעבר מספר פסיקות סותרות. סביר להניח, כי כל עוד מוכרת תקופה זו של שמירת הריון כימי מחלה והמעסיק משלם את שכר העובד – נצבר הותק לצורך קבלת כספי הבראה, וזאת בדומה להבדל שבין חופשה בתשלום לבין חופשה ללא תשלום (חל”ת).
בכל הנוגע לשירות מילואים פעיל, הרי שע”פ סעיף 276 (א)(3) לחוק הביטוח הלאומי, דין תגמול עבור שירות מילואים כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין. מכאן, שעל אף ההיעדרות מהעבודה, והגם שתשלום “השכר” משולם ע”י המוסד לביטוח לאומי ולא “מכיסו” של המעסיק, נצברים ימים אלו ונחשבים לצורך הותק לקבלת דמי ההבראה.
תשלומי ההבראה משולמים בדרך כלל בחודשי הקיץ (יוני – ספטמבר) בתשלום אחד, אך יכול וישולמו במס’ תשלומים ולאורך כמה חודשים (ולאו בהכרח בקיץ) ואו אז תשלום זה יופיע בתלוש השכר כתשלום “על חשבון דמי הבראה”.
הזכות לקבלת דמי הבראה אינה מותנית בהוכחה מצד העובד, כי אכן יצא לנופש/הבראה אך מחייבת השלמת שנת עבודה אחת מלאה. עובד, אשר לא קיבל דמי הבראה, כולם או מקצתם, במהלך תקופת עבודתו, יכול לתבוע את דמי ההבראה לאחר סיומם של יחסי עובד-מעביד, ואולם זכות התביעה היא בגין תקופה של השנתיים האחרונות בלבד שלפני תום תקופת העבודה. את התביעה עצמה יש להגיש עד 7 שנים לאחר ניתוק יחסי עובד מעביד.
הכנסה של סכום ההבראה הינה כהכנסה לכל דבר ועניין ועל כן חלים עליה המסים השונים, דוגמת מס הכנסה ודמי ביטוח לאומי וכו’. עם זאת, היא אינה מוגדרת כשכר בכל הנוגע להפרשות לביטוחים פנסיוניים כאלה ואחרים.
האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם. ייתכן ובמידע חלו השמטות ו/או טעויות. כל המסתמך על המידע בכל דרך שהיא עושה זאת על אחריותו בלבד. לצורך קבלת ייעוץ משפטי, לרבות המלצות וחוות דעת מקצועית, ניתן ליצור קשר עם המשרד ולקבוע פגישת ייעוץ ללא כל התחייבות.
לקביעת פגישת ייעוץ צלצלו עוד היום:
08-6444166