מזונות אישה

בניגוד למזונות ילדים אשר חובתם הן מכוח הדין העברי והן מכוח החוק הישראלי, הרי שבסיס החובה של בעל יהודי לזון את אשתו מקורה בהלכה היהודית ובמשפט העברי.

חובות של בעל כלפי אשתו

לבעל מספר חובות כלפי אשתו מדין תורה כאשר אחת מהן – תשלום מזונות אישה, קרי עליו לפרנס אותה. כך אגב התחייב עת חתם במעמד הנישואין על הכותבה , שהינה חוזה לכל דבר ועניין.

החיוב במזונות אינו רק לדאוג למזון, בדומה לטעות נפוצה הרווחת בציבור, אלא המונח “מזונות” טומן בחובו את כלל צרכיי האישה לרבות מזון, הלבשה והנעלה, מוצרי קוסמטיקה והיגיינה, בריאות, הוצאות רכב, בילוי וכן הלאה. כמו כן נדרש הבעל לדאוג כי לאשתו תהא קורת גג, בין אם תישאר לגור בביתם המשותף ובין אם יידרש לשלם לה בגין שכ”ד של דירה חלופית.

מחד, קיים הכלל ש”עולה עמו ואינה יורדת”, קרי, על הבעל לדאוג כי רמת החיים של אשתו תיוותר כשהייתה בטרם החלו הליכי הגירושין ביניהם. מאידך, במקרה של אישה עובדת, יכול הבעל לטעון בעניינה, כי “צאי מעשה ידייך תחת מזונותיך”, כלומר הוא פטור מלשלם מזונות אישה ככל שהיא משתכרת מעבודתה די והותר לצרכיה.

 

היה והאישה משתכרת פחות מצרכיה, הרי שעל הבעל מוטלת החובה להשלים את הסכום החסר לה אך לא לשלם לה את מלוא המזונות. יש לציין, כי אף הכנסות מגורמים אחרים דוגמת קיצבה, שכ”ד מנכס בבעלותה וכו’ מתקזזים מסך המזונות שעל הבעל לשלם לאשתו.

אולם, קיימים מקרים בהם האישה אינה עובדת ועדיין יכול הבעל לדרוש, כי תצא לעבודה וככל שלא תשתכר די והותר עבור צרכיה, ישלים הוא את החסר. התנאים לכך נקבעו בפסיקת בית המשפט. יש לבחון מקרים בהם האישה אינה עובדת, כי היא מטפלת בילדיהם הקטנים של בני הזוג לבין מקרים בהם האישה, חרף ניסיונה התעסקותי והשכלתה, בוחרת שלא לצאת ולעבוד.

מנגד, קיים מקרה יחיד ומיוחד בו האישה עובדת ועדיין זכאית לקבל מזונות אישה, וזאת כאשר בית הדין הרבני קבע, כי על הצדדים להתגרש ואילו הבעל מסרב לעשות כן, או אז רואים באשה כ”מעוכבת מחמתו”. במקרה כזה יכול בית הדין לחייב את הבעל לשלם מזונות אשתו כסנקציה בגין סירובו לינתן גט וברוב המקרים די באיום כזה של בית הדין כדי לזרז את מתן הגט בפועל.

יש מקרים בהם האישה מאבדת את זכאותה למזונותיה, ללא קשר למצבה:

• כאשר האישה עוזבת מיוזמתה את הבית
• כאשר האישה זנתה תחת בעלה עם גבר זר
• כאשר האישה מוכרת כ”מורדת”
• כאשר האישה התחתנה עם גבר יהודי בנישואים אזרחיים
• כאשר האישה התחתנה עם גבר לא יהודי

החיוב במזונות אישה מתחיל עם נישואיי הצדדים ומסתיים עם פקיעתם. אין בעל חייב לזון את גרושתו ע”פ הדין אולם יכולים הצדדים להסכים על כך באמצעות הסכם ממון ו/או הסכם גירושין.

לקביעת פגישת ייעוץ צלצלו כבר עכשיו:

08-6444166